הוא בן 3! הוא בוחר מה לאכול, מה ללבוש, בוחר במה ועם מי לשחק ואני?! אני גאה בו על זה מחזקת ומעודדת כמה שהוא עצמאי ויודע לבחור בעצמו מה נכון לו ומה לא.
אבל יש בחירה אחת שלו שממש קשה לי איתה. הוא בוחר רק באבא! אבא ייקלח, אבא ירדים, אבא יקריא סיפור!
מודה, זה מתסכל אותי, גורם לי לתהות האם אני טובה מספיק, למה הוא לא רוצה אותי?!
אז איך בחרתי להתמודד עם הבחירה הזו שלו ועם החוויה שלי שרבים מתארים אותה בשם העדפת הורה?
- בחרתי לנטרל את המילה העדפה הוא לא מעדיף את אבא על פניי אלא, בוחר מה נכון וטוב עבורו כדי לספק את הצרכים שלו.
- התבוננתי בו קצת וניסיתי להבין מה הוא מנסה להגיד בבחירה הזו: אני זקוק ליותר זמן עם אבא, כשאבא מרדים/ מקלח/ מספר סיפור הוא רק איתי ולא עם שום דבר אחר, משהו בהתנהלות ובזרימה של אבא נעים לו יותר.
- אני מדברת איתו על החוויות שלנו ביחד ומנסה ליצור כאלו כמה שיותר נעימות וחיוביות: טיול עם הכלבה, משחק משותף, ריקוד ועוד שלל פעילויות קלילות.
- בחרתי לא להיפגע ממנו! הוא לא נגדי הוא בעד עצמו. הבנתי שאני צריכה להיות סבלנית, לנסות להצטרף לאינטראקציה של שניהם וגם זה, לא תמיד.
חשוב לזכור! השינוי לא מתרחש ברגע אחד. צריך סבלנות וכבוד לצורך של הילד ולבחירה שלו גם אם כרגע הבחירה הזו לא נוחה לי. הבחירה הזו היא שלו היא מלמדת אותו מה נכון לו ואנחנו רוצים לעודד את הילדים שידעו לבחור מה נכון עבורם.
ספרו לי איך אתם מעודדים ומתמודדים את הבחירות של הילדים שלכם?
